שיתוף סיפור אימא מתרומת הביצית של ש'

התחלתי טיפולי פוריות בגיל 33, עם כמה הפסקות באמצע לבסוף נכנסתי להריון מתרומת ביצית בגיל 46.

1. איך הרגשת לגבי תרומת ביצית לפני שהחלטת ללכת על זה?

לפני שנעזרתי בתרומת ביצית לא רציתי לשמוע על זה, כשהרופא דיבר איתי על תרומת ביצית הרגשתי כמו תנור. הרי יש פה תרומת זרע ותרומת ביצית ואיפה אני? ואיך יראה הילד שלי? למי הוא יהיה דומה? שהרי אין שום דבר ממני.

2. מה עזר לך להחליט ללכת לתרומת ביצית?
רופאה סיפרה לי על היפו גנטיקה, שם נאמר ששליש מהגנים של האשה שנושאת את ההריון עוברים לעובר, זה לא ניחם אותי, מבחינתי זה היה רק שליש ואני הייתי תנור.
עברו שנתיים עד שחזרתי לטיפולים עם תרומת ביצית.

את כל מה שהרגשתי, תנור חסר השפעה גנטית הבאתי לטיפול אצל הפסיכולוגית.

בבדיקה שיגרתית אצל רופא הנשים שהסתכל על הבדיקות ההורמונליות, הרופא שאל מה עם טיפולי הפוריות ואז אמר אם את רוצה ילד חלון ההזדמנויות שלך עומד להסגר, אם את באמת רוצה אז עכשיו. למחרת קיבלתי את ההחלטה, אני רוצה להיות אמא גם אם אין לי השפעה גנטית.

3. איך הרגשת כשנולד לך הילד/ה מתרומת ביצית?
כשהבת שלי נולדה וכבר מהרגע של בדיקת הבטא החיובית, היא היתה הכי שלי וטובה יותר, ללא מעבר גנטי של המחלות המשפחתיות אך עם מראה דומה לשל אבי ז"ל.
היא היתה הכי יפה בעולם (היא עדיין), הרגשתי הכי מאוהבת והכי אמא, אמא שלה.

4. כמה טיפולים עברת וכמה זמן עבר לפני שפנית לתרומת ביצית?
אחרי 13 שנים שעברו מהרגע שהתחלתי את הטיפולים ועד שהריתי, עם זרע של מי שהיה בעלי, זרע של תורם (תורמים) עם תרומת הביצית הריתי בנסיון הראשון.

5. במחשבה לאחור, האם את מתחרטת שלא ניגשת לתרומת ביצית מוקדם יותר?
אם אני מצטערת? לא, כי רק בשלב שחזרתי לטיפול עם תרומת הזרע הייתי בשלה להריון הזה.

אני מצטערת שכל השנים אף רופא לא אמר די, יש בעיה עם הביציות, אולי אז הייתי מתחילה את הטיפול הפסיכולוגי בנושא ונכנסת להריון מוקדם יותר ואז...מביאה עוד ילד עם אותם תורמים ואני :)